לטס טוק אבאוט סק-ס

לטס טוק אבאוט ס-קס, בייבי

באמת.

בואו נדבר רגע על סxס. כמו שאני רואה אותו.

האמור להלן אינו ביקורת על מי שרואה אותו אחרת.

למעשה, אני מקנאת בהם קצת פעם בכמה זמן, באנשים שיכולים לעשות סxס כמו סטייק.

אחרי הכל, זה עונג פיזי. למה אי אפשר לחלוק את זה כמו כוס יין?

אני שואלת את עצמי פעם בכמה זמן את זה בחצי נזיפה, בידיעה גמורה שלא יעזור.

אני גל ברקן, ואני דמי-סקסואלית

מה זה אומר?

זה אומר שאף אחד לא יכול לגעת בי אם אני לא אוהבת אותו והוא אותי.

זאת רשימה מאד מאד מצומצמת.

מאד.

וזה נהיה גרוע עם השנים, כי זה כבר לא רק סxס. רופאת השיניים, רופא הנשים, המעסה… כל מי שנוגע בי חייב להיות חבר שלי. חייבת להיות שם מערכת יחסים.

אני נוסעת למלונות מפוארים ולא הולכת לעשות עיסוי בספא, כי זה מבאס אותי. אם אין ברירה, אני אדבר עם המעסה במשך כל העיסוי עד שבסוף נהיה חברים.

עכשיו, כשאנחנו מבינים את המוגבלות שלי, אפשר לדבר על סXס.

סXס, בעיניי, הוא חגיגה של האחר, גוף ונפש

כשאני חוגגת מישהו, אני לא חושבת על עצמי בכלל, כלומר כן, אבל העונג הכי גדול שיש לי הוא לענג אותו.

העונג שלו הוא לגמרי באחריותי.

העונג שלי – בכלל לא.

אני לא חושבת מתי אגמור או כמה, כמה זמן הוא יחזיק מעמד, או שלא, כמה סיבובים יהיו… שום דבר מזה.

אני מרוכזת לגמרי במחשבה: וואו! איזו דוגמה מופלאה של החיים יש לי פה, איזה כלי נגינה מטורף! אני רוצה לבדוק איזה טעם יש לזה, אילו צלילים אני יכולה להפיק מזה.

אז מה זה אומר? שאני בכלל לא נהנית? שההוא שוכב לו מבסוט ואני עובדת? שאני לא אומרת מה נעים לי, מה אני רוצה?

ברור שלא.

זו חלוקת אחריות. אם אני אחראית לגמרי לעונג שלו, הוא, מהצד השני, אחראי לגמרי לעונג שלי. הוא מרוכז כולו בלהפיק ממני צלילים, לבדוק איזה טעם יש לי ולעוף עליו (כל פעם מחדש), לראות אם אפשר להעיף אותי עוד יותר גבוה.

בשביל זה הוא ישאל אותי שאלות, יבקש הכוונה אם צריך.

אני פטורה מלחשוב על זה. הוא עושה הכל. אני חופשיה לגמרי לשחק עם הצעצוע שלי.

אה, ואם את נופלת על מישהו שלא אכפת לו? שיקח את מה שיש לך לתת ולא יתן בחזרה, כי כל כך קל לקבל את זה ממך?

אז טוב ששאלת, ברוניה.

אמרתי אהבה, לא אמרתי?

באהבה זה ככה. ואם זאת לא אהבה, זה לא יהיה. לא אצלי, בכל אופן.

זו לא חייבת להיות אהבה רומנטית שהיא אפוס רחב יריעה, מהסוג שמתחתנים איתו וחיים איתו כל החיים. זה יכול להיות סוג של חברות, או אפילו חיבור לרגע.

פעם, כשהייתי ממש קטנה, הייתי בתוך חיבור מושלם כזה למשך שלושה ימים, שאחריהם כל אחד מהצדדים הלך לדרכו, מאושר, אבל בשלושת הימים האלה זו היתה אהבה. רוצים לשמוע את כל הסיפור? הקליקו כאן

עכשיו גם אפשר להבין למה תמונות של בחורים עם קוביות בבטן לא מזיזות לי.

גם בחורים עם קוביות בבטן לא מזיזים לי. מה לקוביות בבטן ולאהבה?

את הסXס ״שלי״ אפשר לעשות גם ללילה אחד, יעני וואן נייט סטנד, או סטוץ, אבל בדרך כלל שני הצדדים ירצו עוד.

הכי כיף, אבל, זה להביא את הסXס שלי לתוך מערכת יחסים, לתוך נישואין. זה מנער אבק ומחולל ניסים.

תנסו

לא צריך לעשות שום דבר אחרת בהשתדלות. רק המבט צריך להשתנות. הוא צריך להיות כמו מבט של ילדים קטנים שקיבלו צעצוע מתוחכם – סקרן, מתלהב, מתפעל.

השינוי במבט יביא איתו את כל השינויים האחרים.

תנסו את זה בבית, ואחר כך תחזרו להגיד לי איך הצד השני הגיב.

לפעמים זה ייקח יותר מפעם אחת עד שהוא יאמין, אבל אז תראו.

אז אנשים שמסוגלים לצאת לבר בערב, ולנשנש מישהו ליד הבירה שלהם – אני מקנאת בכם קצת!

אבל רק קצת.

רוב הזמן אני מקנאת בי,

כי אם רק אהבה מדליקה אותי, אז כל עוד יש לי אהבה, אני אשאר דלוקה, וזה, רבותיי וגבירותיי, הסוד לחיים ללא קמטים!

 

והנה השיר שהתנגן לכם בראש כל הזמן הזה…

galbarkan

מלכה לב אדום, הבלוג של: גל ברקן

גל ברקן, בת 53 (גיל מנטלי 14), נשואה מאד ואם לשלוש בנות (וכלבה), וגרה ברעננה. חוקרת אהבה ומסדרת מילים. כותבת מגיל שלוש, עו"ד לשעבר, בלוגרית, אושיית פייסבוק, מחברת הספרים "הסוד המושלם" (ספר ילדים), "איפה את, דבש?" (ספר ילדים), "הסוד הקטן של יערה כוכבי" (רומן), "טוי-בוי" (רומן) ו"לב בסוף היום" (סיפורים קצרים). הוגת "אמור", יזמית ועורכת ראשית. מפתחת שיטת "אהבה היא (לא) משחק ילדים", מרצה ומטפלת. רוקדת פלמנקו, אוהבת אש, רעש ולישון בצהריים.

סיפורים נוספים של גל ברקן

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר