הימים ימי הקיץ, ורבים מאיתנו נוסעים לחו״ל, לעיתים בזוגי, אך לעיתים בהרכב אחר כלשהו, עם הילדים או עם חברים. ולעיתים נכפה עלינו ריחוק מזה שאנחנו אוהבים מסיבות אחרות.
או!
זה הרגע של התולעת להרים את ראשה המכוער וללחוש לנו באוזן שטויות שבנסיבות אחרות היו מצחיקות אותנו.
״הוא הפסיק לאהוב אותי״״היא נזכרת עכשיו במריבה האחרונה בינינו ומחליטה שאני לא בשבילה״״הוא קריר…״״היא קצרה…״״הוא/היא עם מישהו/י אחר/ת עכשיו…״
כן, כן. כשאני מרכזת את הכל ככה, זה אולי נראה לכם מטופש, אבל ברגעים האלה, שבהם אתם והתולעת לבד, זה מרגיש מאד אמיתי, ומפחיד, והאהוב לא איתכם בשביל לחבק ולהגיד: ״תגידי, לקחת סמים??״
אז מה עושים?
1. התולעת היא כמו ילד נודניק, ודי סתום. כדי להתמודד איתה הצטיידו באו סי די קטן, צרו לכם קלטת של נימוקים הגיוניים, ושדרו אותה בלופים.
״אתמול הייתי בטוח באהבה שלה. אף אחד לא מפסיק לאהוב ככה סתם ביום אחד״״אם לא היה אוהב אותי, היה שולח לי אתמול את כל הלבבות האלה, ותמונות… איך לומר… פרטיות?״״היא קצרה כי היא בחו״ל, בתוך פעילויות, ולא תמיד אפשר להתכתב או לדבר, וגם מגיע לה להיות לגמרי בתוך הכיף. כשזה יסתיים, אני אהיה זה שהיא תרצה לחלוק איתו.״״נראה לך באמת שהוא עם שלושה ילדים שלכם, ואישה אחרת??״
2. הדהוד – הדבר הכי מופלא בזוגיות הוא ההדהוד. הוא לא טוב או רע. הוא מהדהד הכל. לפעמים לא אחד לאחד, אבל הוא תמיד קיים. כשאתם לוקחים בחשבון שהוא קיים, נשאר לכם לשאול את עצמכם את השאלה המוזרה הבאה: ״למה הוא פוחד?״ (או היא)
אם אתם הרגשתם פחד, גם הצד השני פוחד. נכון זה מנחם? נכון יותר קל להרגיע אותו מאשר את עצמכם? נכון לכם זה ברור שאתם אוהבים, רוצים, מתגעגעים, ולא ברור למה הסתום מפקפק בזה בכלל? אז אותו דבר הוא!!! דברו אל הפחד של השני, תרגיעו אותו, ואם גם הוא, במקרה, קורא אותי, או מטופל שלי, הרווחתם, כי גם הוא יעשה את אותו דבר. אבל גם אם לא, תגלו שההדהוד עושה לכם את העבודה ומייצר את התגובה הזו אצלו גם בלי שיידע למה.
3. עצת סבתא – תשמרו על עצמכם עסוקים. תאסרו על המוח שלכם להגיע לאזורים האלה. אם צריך, במכת לום. בונוס – אתם הצד ה״קריר״, ושהשני ירדוף אחריכם קצת. לא לעשות את זה בכוונה!! אנחנו לא משחקים פינג פונג פחד!! אבל אם ככה יצא, ככה יצא. רק תקפידו מאד כשכבר יש אינטראקציה להביע אהבה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים!
4. טבלאות, רשימות וצל״שים – טבלת ייאוש (לעצמכם. אין צורך לשתף את הצד השני. ראו הסעיף הבא), ניהול מדוייק של הסיטואציה (הנה פתרתי לכם את הבעיה הזו), ובסוף כל יום שבו הצלחתם לא להיכנע לתולעת של הפחד, לא לכעוס, להביע אהבה ולהיות קלילים, תוך שאתם משחררים את הצד השני להנות מהזמן שלו בלעדיכם – תנו לעצמכם צל״ש. תגידו לעצמכם כל הכבוד, ותפנקו את עצמכם במשהו. זה קשה, מה שאתם עושים. תעריכו את זה.
5. תקשורת מול הצד השני – זה נורא תלוי בצד השני, ואתם צריכים להתאים את עצמכם אליו – גם הוא סובל? תשתפכו על זה ביחד. הוא נהנה והגעגועים רק עושים לו טוב? אין מה לבכות לו ולגרום לו להרגיש לא נעים על זה, או לה. תשמרו על קלילות, אל תתחשבנו, והביעו אהבה, אבל לא תלות.
6. אם אתם מופרעי קשב, כמוני, יהיה לכם קל, כי ככל שיעבור הזמן אתם תתגעגעו פחות, ופחות יהיה אכפת לכם. רחוק מהעין, רחוק מהלב – זה הומצא עבורנו. אבל גם פה, אל דאגה!! זה לא אומר כלום על האהבה שלכם! בשניה שהאהוב חוזר לטווח העין, זה ייקח בדיוק דקה, והכל יחזור להיות כשהיה. …
