בבוקר השנה החדשה חייכתי עוד לפני שפקחתי את העיניים.
ככה התחילה לי השנה החדשה, בתחושה שאני אהובה.
וזה מה שאני מאחלת לכל אחת ואחד מכם – שתרגישו, שתדעו שאתם אהובים.
להיות אהוב זה לא אומר שיש מישהו שקונה לכם פרחים ושוקולד ושעוני יד (למרות שזה לא מזיק…).
להיות אהוב זה לא שיש מי שמסתובב אחריכם כל היום ואומר לכם “אני אוהב אותך” (למרות שזה בטח לא מזיק, בטח אם אתם אורז, כמוני, ואוהבים לצמוח בשדות מוצפים).
להיות אהוב זה משהו שהוא רק שלכם. זו בריכה פנימית של מים חיים. בשבילי היא זהובה וחמימה ומוקפת פרחי לוטוס. אולי בשבילכם היא קרירה ובצבע טורקיז, כמו המים של זנזיבר, או מבעבעת כמו מעיינות חמים.
העיקר הוא שהבריכה הזו קיימת בתוככם, היא לגמרי שלכם, ואף אחד לא יכול לקחת אותה מכם. אתם יכולים לקפוץ לתוכה, לטבול בה את אצבעות הרגליים, או רק להביט לכיוונה בכל פעם שעצב או פחד משתלטים עליכם. היא שלכם.
בטח…
זה מה שחלק מכם חושבים עכשיו.
הגברת שנשואה לאהבת חייה, שאין לה שום דאגות בחיים, שכל היום כל העולם מסתובב סביבה ומספר לה כמה היא נהדרת… לה אין שום בעיה לטבול אצבעות רגליים (אחרי פדיקור מושקע) בבריכות זהובות וחרטא. יש פה אנשים שצריכים לעבוד! שצריכים לסבול את החמות המעצבנת בחג! שלא פשוט להם להשיג מי שיחבק אותם, שלא לדבר על יותר מזה… שמפחדים!! שעצובים!! שאיבדו את האהבה שלהם!!!
אז תנו לי לספר לכם משהו.
לפני מספר חודשים ישבתי אצל המטפלת שלי. מטפלת זו הגדרה לא טובה. בואו נאמר, שותפה לדרך. ככה, בעודנו מדברות, המצאתי לעצמי את שיטת “מילות הקוד”, שכבר דיברתי עליה קודם.
דיברתי על המילים שמהדהדות לי, ואז היא אמרה: “תגידי – אני שמורה, אני מוגנת, אני אהובה.”
אוקיי.
“אני שמורה, אני מוגנת…”
“אני אהובה” לא יוצא. יוק.
מנסה שוב.
כלום. הגרון נסגר.
“תנסי שוב,” היא אומרת, ואני מנסה, בחיי שמנסה. אני לא פחדנית ולא מהנמנעות. ולא הולך. דמעה אחת בורחת ואחריה החברות שלה. אני צועקת על עצמי מבפנים: “מה נסגר איתך, מטומטמת?? את יודעת כמה אוהבים אותך… זה וזה וזה וזה וזה… למה את לא יכולה להגיד שתי מילים??”
וזה לא מצליח.
היא לא ויתרה. אני לא ויתרתי. בסוף הצלחתי, אבל גם, רק אחרי שלקחתי אלפיים צעדים אחורה מהמשמעות של זה, ואילצתי את עצמי לומר את המילים קודם כל, כי למילים יש כוח.
אחר כך הלכתי הביתה, מותשת, ואחרי שנחתי, התחלתי לעבוד.
כי לא ייתכן שתחושת ה”אהובה” שלי תהיה תלויה בזה או בזה או בזה או בזה! לא ייתכן שאני, שמתכוונת לדבר אהבה עם כל העולם, לא אוכל להגיד על עצמי את שתי המילים הקטנות הללו.
וזהו.
הבוקר לא היתה הפעם הראשונה שהרגשתי את התחושה הזו, שיכולתי להגיד את המילים ולחייך, אבל בגלל שזה קרה הבוקר החלטתי לאחל לכם את זה לשנה החדשה.
שתרגישו עטופים באהבה כל הזמן.
תגידו את המילים. תדפיסו לכם בגדול ותתלו, תשימו שומר מסך. תדמיינו את הבריכה הזאת בלי חשבון. מי יודע? תרגילו את המוח שלכם, ותראו שייפתחו בכם דברים נפלאים.
כי אתם אהובים. בדיוק כמו שאתם. אני יודעת. אני מבטיחה.
וגם אני.
שתהיה לכם שבת ראשונה של שנה זו מתוקה וטובה.
