היא
היא יושבת מולי, אישה יפה, חכמה, חדה, וונדר וומן כזו שהכל מתוקתק אצלה – בית, ילדים, קריירה…
חוץ מחיי הנישואים.
הוא לא מדבר, לא מתקשר…
היא דווקא הייתה רוצה לשמוע איך הוא מרגיש, מה קורה אצלו, לפתור לו את הבעיות
אבל הוא ממלמל שהכל סבבה, וזהו.
או גרוע מזה
הוא שותה, או בוגד בה, או שניהם.
וברור שהוא אשם.
היא מושלמת.
הוא
ואז…
הוא יושב מולי – ואני רואה אבק של בנאדם. צל של גבר.
לא נשאר ממנו כלום.
הוונדר וומן שהתאהב בה לקחה הכל, לא סופרת אותו ממטר, דרסה אותו, וחוזרת מדי יום לעשות וידוא הריגה
ואיכשהו הוא אשם.
היא מושלמת.
בעד מי אתם?
האם הבטן שלכם התכווצה קצת על הגבר הזה?
או שאולי אתם אומרים לעצמכם – יאללה, יש לך אישה מושלמת! חלאס להתבכיין!
האם אתם כועסים קצת עליה?
או שאולי אתם כועסים עליו, שאם הוא צריך משהו – שיתקשר את זה!
אז אני אגיד לכם בעד מי אני.
אני בעד אהבה.
מה שאומר שאני לגמרי ולחלוטין בעד שניהם.
אתם חושבים שזה איזה מקרה קיצוני?
אז אני אומרת לכם שאחד לחמישה בערך אני רואה זוג כזה.
אף אחד מהם לא אשם.
אותנו, הנשים, אף אחד לא לימד שגברים זה חיה אחרת. לימדו אותנו (אם היה לנו מזל) להיות חכמות וחזקות, לדאוג לכל העולם ואשתו, גם אם צריך לקום יותר מוקדם בשביל זה. הטיפו לנו שלהיות תלויות כלכלית בגבר זה לא טוב (בדרך כלל להיות תלוי במישהו אחר, אישה או גבר, זה לא טוב).
לא לימדו אותנו לעצור רגע ולשאול את עצמנו מה שלומו (גם אם אי אפשר לקבל ממנו תשובה נורמלית על זה). לא לימדו אותנו לתת זרקור, להמליך, כדי לקבל זרקור ולהיות מומלכת. לא אמרו לנו שבכל המושלמות הזו לפעמים לא נשאר לו מקום להיות אנושי, והוא לומד לכווץ את עצמו, כי הוא משלם מחיר יקר על כל טעות.
לא לימדו אותנו שאין דבר נורא ומפחיד יותר בחיים האלה מאישה כועסת.
בעיקר לגבר שאוהב אותה.
ואז, בלי לשים לב, המושלמת הזו, ברכה לכל גבר שזוכה בה, הופכת להיות אישה דורסת, והיא שועטת קדימה, וכמה שהוא מתכווץ יותר, כך היא גדלה למלא את החלל…
ואז היא קמה בוקר אחד, ומגלה שהוא מסתכל בעיניים נוצצות על מישהי אחרת, שמסתכלת עליו קצת מלמטה למעלה, שמחמיאה לו, שלא דורשת, שלא דורסת.
או שהוא בורח – לשתייה, לעבודה לתוך עצמו.
שיט!
אבל שיט קצת צפוי, כן?
כי, גבירותיי ורבותיי – גברים ונשים הם לא אותה חיה!
ככלל, כל אחד מאיתנו, גברים ונשים, בנוי אחרת, ולהניח שהשני הוא בדיוק כמוך, שההיגיון שלו הוא ההיגיון שלך, ההבנה שלו היא ההבנה שלך, הראייה שלו היא הראייה שלך – זה אחד הדברים הכי מסוכנים.
הם לא ״עושים כאילו״. הם לא ״עושים דווקא״. הם באמת באמת חושבים אחרת, רואים דברים אחרים ומבינים אותם אחרת.
ואם אין לכם את ״המילון המאוחד גברית-נשית״, אתם נמצאים בדו שיח של חרשים.
ושני הצדדים צודקים! אין פה שאלה בכלל.
מה עושים?
אז כשמתיישב מולי זוג כזה, וזה קורה הרבה יותר מדי, יש לי תוכנית די סדורה לעניין הזה.
אם אתם חושבים שתכעסו, אולי עדיף להפסיק לקרוא עכשיו. רקומרת.
- הפרדת כוחות – מיד ולאלתר. הם לא באים אליי ביחד. לכל אחד מהם יש מסע אחר לגמרי לעבור. הם ייפגשו בהמשך לפגישה מובנית מאד. אני לא מוכנה שישבו אצלי ויריבו, כשאני השופט. חבל על הזמן והכסף.
- היא – קודם כל לעצור. אחר כך להבין מה קרה, הבנה עמוקה, מהבטן, להרגיש את הכאב של הצד השני, גם כשכואב לך. להבין למה הוא צודק, גם אם את צודקת, ואת צודקת. אחר כך ללמוד איך להיות מלכה – עוצמתית אבל לא כוחנית, רכה אבל לא כנועה, נותנת בלי להתחשבן אבל מתקשרת גם את הצרכים שלה בלי להתלונן, בפשטות ובישירות, כמו שגבר מבין. ללמוד להמליך את עצמה, ואת המלך שלצידה.
- הוא – קודם כל לתת לו אוויר, להגיד לו שהוא בסדר גמור, שזה בסדר להרגיש מה שהוא מרגיש, שמותר לו לכעוס על כל הזמן הזה שבו היא לא ספרה אותו ממטר. אחר כך להבין שהיא מנהגת ככה מתוך המצוקה שלה, ולא מרוע לב או בגלל שהיא לא אוהבת, למצוא הבנה וחמלה עליה. אחר כך ללמוד להיות מלך, לא לברוח, לעמוד שליו ומחוייך לנוכח מתקפות של כעס, לשים אהבה במקום שיש פחד, להמליך את המלכה.
- ביחד – ניהול שיח ברמת התת מודע, להבנה עמוקה יותר.
- וחוזר חלילה, עד שהחומר נלמד, מוטמע ומיושם.
אבל אחרי שכל זה קורה, אני יכולה לשחרר אותם לחיים שלהם בכיף, בידיעה שיש להם ארגז כלים לניהול הזוגיות ששונה לגמרי ממה שהיה להם קודם, ושהם יכולים להתרכז בדבר החשוב היחיד – האהבה שלהם.
סוף טוב
זוכרים את מיכל ורון, אחד הזוגות הראשונים שהיו פה? אם לא, הנה הפוסט עליהם.
אני עדיין מקבלת מהם תמונות של ״תראי איך אנחנו מאוהבים״, שנים אחרי.
ולא רק מהם. גם מעוד זוגות שהגיעו לפה במצב הזה.
צריך ים של אומץ לב, זה נכון.
צריך להתגבר על בושה ועל פחד.
אולי זו אחת מתופעות הלוואי הלא נעימות של הפמיניזם (שללא ספק יש לו תופעות לוואי נעימות מאד), וזה בטח לא פוליטיקלי קורקט להגיד את זה, אבל ז׳אנר האישה הדורסת נעשה נפוץ יותר ויותר, והן כולן מדהימות, ואף אחת מהן לא רעה או ביץ׳.
אז אם את מזהה את עצמך, או אם אתה מזהה את עצמך בדבר הזה, תעצרו עכשיו, לפני הפיצוץ!
אם יש לכם אהבת אמת, אהבה איקס, חבל עליה, וחבל עליכם.
הפתרון לזה, אם לא היה ברור, הוא בשום אופן לא להיות אישה קטנה וכנועה!!
הפתרון לזה הוא להיות מלכה.
וגם להצטייד במילון.
למלכה יש ראייה מספיק רחבה כדי לכלול גם את מי ששונה ממנה, ולתת לו את מה שהוא צריך, לא את מה שהיא חושבת שכדאי לו.
המלכה יודעת שאין דבר שמחמיא לה יותר מזה שלידה יושב מלך.
לטובת ההערות שיבואו:
-
ברור שיש גברים דורסים. הפוסט הזה לא עליהם.
-
ברור שבשביל להיות מלכה את לא צריכה מלך, ואם את מאלו שזוגיות זה לא הקטע שלהן, לגיטימי לגמרי, אבל הפוסט הזה לא מיועד לך.
-
אני לא אומרת שזה בסדר לשתות או לבגוד. אני אומרת שזה הסימפטום, כמו קריאה לעזרה. כשמטפלים בבעיה האמיתית הסימפטומים נעלמים מעצמם. במקביל, ברור שצריך להתייחס בטיפול גם אליהם, ולתת תרופות מתאימות. לא לדאוג, יש לי.
