בשקט הזה
בשקט הזה שבין הרעשים של חיי, אני יושבת וחושבת.
בשקט הזה שאף פעם אינו מספיק לי, אני יושבת וכותבת.
בשקט הזה שבעוד דקה יופר, אני מקשיבה ללבי, בעל כורחי.
בשקט הזה שהיה ושוב נעלם, אני מחפשת אותו והפעם בתוכי.
מילים גלויות
מילים שסימנו את הדרך שלי רחוק מהקור
מילים רבות מדי אשר תבעו לצאת אל האור.
מילים אשר מצאו לבסוף את דרכן הרחק ממעמקי לבי
פרצו בכוח המקלדת את כל המחסומים שבי.
כעת המילים שלי סוף סוף יצאו והן גלויות
כעת המילים שלי הפכו לקצת יותר מכמה אותיות.
