לחייך

אנחנו כלום אחד גדול בתוך חלל שלם וגדול של עוד כלום בתוך חלל. המשמעות שלנו נובעת מעצם קיומנו והמטרה לשמה נוצרנו הינה להתקיים מספיק זמן כדי להתרבות וליצור המשכיות של כלום. 

אז נכון שסטינו בני האנוש מהדרך המאד בסיסית הזו והתחלנו לפתח כל מיני מוטציות שקיבלו בהמשך שמות כמו כמו רצון, חלום, שאיפה, החלטה ובחירה.   אבל בסופו של יום אנחנו גוף עם תכלית מאד ברורה ובעיקר עם תאריך תפוגה, שבני המזל הטוב קיבלו לשבעים או שמונים שנים ובני המזל הרע קיבלו הרבה פחות.                        למרות שגם על זה ניתן להתווכח, כי יש כאלה שממש לא מרוצים מעסקת החבילה שקיבלו והקיצוניים שבהם גם בוחרים לסיים אותה לפני הזמן, מאותו רצון ובחירה.

אז למה כל ההתפלספות הזו ומה מקורה?

אולי כי בכל פעם שאני נחשפת לעוד עוולה, פשע, מחלה, מוות וכאב בחיים האלה, אני מתקרבת קצת יותר לתובנות שמגיעות עם ניסיון החיים, ידע, סטטיסטיקה, גנטיקה ובעיקר הגיל שלי.

ואולי כי התובנות האלה גורמות לי לגחך מבפנים וקצת לא להעריך אנשים (לרוב, שלא בפניהם), שכל היום ממורמרים על חייהם, אבל לא עושים כלום ושום דבר כדי לשנות את מצבם.

מצד אחד האנושות וההיסטוריה דואגות להזכיר לנו שאנחנו תוצאה ישירה של הבחירות שלנו והן אלה שבונות את מי שאנחנו עכשיו ומי שנהיה בעתיד. מצד שני, מדי יום אנשים מתקשים לקבל החלטות דביליות ומקבלים החלטות שמנוגדות לגמרי למשא נפשם האמיתית. חלקם יקראו לזה טעות, חלקם יאשימו אחרים ומעט וטוב יאשים את עצמו.

ואני, אני למדתי הרבה על החיים בארבע השנים האחרונות, הן בזכות ההחלטות האמיצות שקיבלתי, ההחלטות המטומטמות שקיבלתי וההחלטות שגורמות לי לחייך עד עצם היום הזה. 

ובסוף, גם בסוף של הכתיבה הנוכחית, מה כולנו באמת באמת רוצים, בעולם שבו השליטה שלנו על סביבתנו ועל סיטואציות היא לפעמים אפסית במקרה הטוב?

התשובה היא  פשוטה – לחייך. 

לחייך כי הצלחנו לשרוד עוד יום בעולם קשוח.

לחייך כי כבשנו עוד פסגה בהר הרצונות שלנו.

לחייך כי גרמנו למישהו אחר לחייך, גם אם רק לרגע.

לחייך כי מישהו אהב אותנו לפחות פעם אחת בזכות מי שאנחנו וזה לא היה בהכרח מי שהביא אותנו לעולם הזה.

לחייך כי בכל פעם שאהבנו ובכל פעם שנשבר לנו הלב, הרגשנו אנושיים, שמהווה הוכחה שאנחנו אמיתיים והעניקה לנו עוד תכלית לקיומנו מלבד לשרוד ולהתרבות.

אז חייכו לחיים שלכם, גם כשהם קשים, חייכו לאהובים שלכם וסתם לאנשים ובעיקר חייכו ללב שלכם שמעניק לכם עוד תכלית בכלום הגדול הזה.

hadarcg012-net-il

אין חוקים לאהבה, הבלוג של: הדר גבעתי

כתיבה פרצה אצלי יום אחד כתשוקה והחליטה להישאר בנפשי לעולם.כותבת בלי הפסקה ובעיקר בלילות, בשקט. משתדלת להפתיע, לא מחפשת לרצות את הקוראים עם הברור והמוכר. לשיגעון שלי אין מרפא.

סיפורים נוספים של הדר גבעתי

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

תוייג בתור:

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר