“חשבת פעם על האפשרות שאולי נפגשנו בחיים אחרים והיינו אחיות במקום חברות טובות ואולי אפילו היית אמא שלי?” הסתכלתי על נטע וקיוותי בליבי שהיקום לא עד כדי כך מעוות.
“אם הייתי אמא שלך פעם, אז זה אומר שאני עדיין יכולה לשלוח אותך לסדר את החדר המבולגן שלך לא?!” נטע צחקה והביטה לעבר הבגדים המפוזרים על הרצפה והמגבת הרטובה על המיטה שלי. שאריות מההכנות לדייט כושל מספר 4865 שנגמר גם הוא, איך לא, בחסימה בסוף הערב.
הסתכלתי על החדר שלי ואז על נטע והשבתי לה “ברור שאת יכולה ואגב “אמא” אני יכולה לקבל קצת כסף לדלק ולשמלה חדשה?” עכשיו נגעתי בנקודה רגישה. כל מה ומי שעומד בין נטע לכסף שלה, דינו להיכחד מהעולם בטרם זמנו.
“אז ספרי לי שוב על הדייט מאתמול ולמה גם הוא לא עומד בסטנדרטים שלך?” נטע חכמה, שינתה את הנושא וברחה מהאימהות הנוחה שאימצה לרגע.
לקחתי נשימה עמוקה והתכוננתי לשחזר משפט שנאמר לה יותר מפעם אחת והסביר היטב למה כל הדייטים נכשלו בעבר וכל הדייטים ייכשלו בעתיד. אלא שהפעם נטע הקדימה אותי וצוטטה אותי, כולל הבעת פנים דיכאונית, שלדעתי לא כיבדה את כישורי המשחק של נטע והם דווקא לא רעים בדרך כלל.
“אחרי שחווית אהבה מהסוג שהיתה לי עם גילעד, הסיכוי למצוא בגלגול הזה משהו דומה, די שואף לאפס” היא הוסיפה חיבור של האגודל והאצבע הצמודה לה ואירגנה לה אפס יפה שיתלווה לה בזמן שהמילה אפס יצאה מפיה. חצי חייכתי לעצמי, כעל החיקוי הטוב וחצי כעסתי, אבל לא על נטע, אלא עליי.
החברה הכי טובה שלי שיקפה לי הרגע את המציאות שהכנסתי את עצמי אליה, בלי שום סיבה הגיונית באמת. כל דיבורי הגלגול נשמות שלי, הוא בסך הכל עוד דרך לשכנע את עצמי שגילעד לעולם יהיה חלק מהדנ”א שלי וככל הנראה היה כזה לאורך החיים הנוכחים והאחרים שאולי חייתי ואולי לא.
“את צודקת”, אני הרמתי את ידיי בכניעה ואז התחלתי לסדר את החדר שלי, במה שנראה לרגע כאילו שד השתלט עליי. עשיתי זאת כאשר רק מחשבה אחת הסתובבה בראשי “מהיום זה נגמר באמת, תחיי את החיים שלך עכשיו, מבלי להתרכז בעבר ומה שהיה שם, אלא רק בעתיד וההזדמנות שנפתחה בפנייך.
“תגידי את זה שוב והפעם כשהווידאו שלי פועל בבקשה” נטע העמידה את הנייד שלה מול הפנים שלי, בדיוק ברגע שהרמתי את שקית הזבל המלאה שלי והתכוננתי לצאת מהחדר.
“בואי נצא לעשן. במקום גלגול נשמה, תעשי לי גלגול, נשמה” היא אמרה לגבי שהמתרחק ממנה לכיוון המרפסת.
בבוקר שלמחרת, השיחה שלנו עדיין הדהדה בי והרהרתי בה כל כך, שהיה לי מאד קל לא לשים לב לרוכב האופניים החשמליים שחלף בנתיב האופניים, בדיוק ברגע שרציתי לחצות את הכביש. את כל מה שקרה אחר כך, נמנע ממני לזכור בעקבות חבלת הראש שלי וסופר לי על כך על ידי נטע שקיבלה את המידע מהבחור שטיפל בי במקום לאחר התאונה.
עבר שבוע מאז והבטחתי לעצמי כל יום מחדש לשלוח לבחור הודעת תודה על הטיפול הראשוני, ששמר על חפציי שנפלו מידיי והזמנת האמבולנס, כולל ליווי לבית החולים. אני אמנם ידועה כדחיינית מופלאה, אבל זה באמת לא לעניין והיום החלטתי שזה סוף סוף יקרה. אין לי מושג מיהו ואיך הוא נראה. אני רק יודעת ששמו שי.
ממש ברגע האחרון החלטתי שהבחור שווה שיחת טלפון ולא סתם הודעה, בכל זאת.
“היי, אני הבחורה המגושמת שהפריעה לך בדרכך ונאלצת ללוות אותה לבית החולים לפני כמה ימים. התקשרתי כדי להודות לך ממש על כל העזרה. נטע חברה שלי ממש התרשמה ממך ואני ממש שמחה שהיית בזמן הנכון ובמקום הנכון לעזור לי.” אני מרגישה שאני מקשקשת בלי הפסקה, כי באמת מה אומרים למישהו כזה אחרי סיטואציה כזו? אז אני מפסיקה כדי לקחת אויר ואז ממתינה שיפר את השתיקה המביכה הזו לפני שאשתלט שוב על השיחה. אין לי מושג למה אני מצפה שיענה, אבל השתיקה ממש הפריעה לי . ואז הוא סוף סוף ענה.
“אז קודם כל בבקשה ובכיף. אני הייתי מתקשר או שולח הודעה לשאול לשלומך, אבל שכחתי לבקש מחברה שלך את המספר של הנייד שלך, אז תודה שהתקשרת” וואו זה היה מפתיע, חשבתי לעצמי ורשמתי בפניי שהנה עוד נותרו כמו גברים נורמלים בעולם הזה למרות הכל.
“האמת שגם אני התרשמתי” הוא זרק לחלל וניסיתי להבין על מה וממי.
“נטע בהחלט בחורה מדהימה, חברה טובה שלי מאז הגן” עניתי כשאני מניחה שהתכוון אליה, שכן רק אותה הכיר.
“נטע מקסימה ואכן חברה טובה והגיעה מאד מהר מהרגע שהגעתי למיון בזכות זה שבדיוק התקשרה אליך ועניתי לנייד שלך שהיה בידי, כהזדמנות להודיע למישהו על מה שקרה לך. אבל התכוונתי אליך, התרשמתי ממך” הוא אמר לאט יותר את החלק האחרון והפעם השתיקה המביכה, שבאה אחריה, היתה ממני.
“אם את רוצה להודות לי, אני אשמח שנשב לקפה ועוגה השבוע כשנוח לך, הקפה על חשבונך והעוגה על חשבוני” אני שומעת את דבריו, אבל משהו נתקע בי ולא מסוגל לדבר.
“את עדיין על הקו או שאני מדבר עם עצמי ומזמין את עצמי לקפה ועוגה?” הוא ממשיך ואני מבינה שכדאי שאצא מההלם.
“אני כאן. א..ני פשוט לא ציפיתי לזה. בכל זאת הייתי די מחוסרת הכרה במפגש שלנו, אז לא חשבתי שיש בי את היכולת להרשים כשאני במצב הזה” ניסיתי לא להישמע חשדנית או צינית כהרגלי והזכרתי לעצמי שמדובר כאן בגבר טוב שעזר לי ונטע גם כבר פגשה אותו.
“אתה יכול להמתין שניה על הקו?” שמתי אותו בהמתנה וניסיתי לקחת לי רגע. תוך כדי קלטתי שאין לי שום ידע עליו מלבד שמו ומספר הנייד שלו. אז נכנסתי לנייד ושמרתי את השם שלו כדי לראות לפחות את תמונת הוואטסאפ שלו. “טוב הוא חמוד לאללה” דיווחתי לעצמי בקול ואז החזרתי את השיחה.
“את הרגע שמת אותי בהמתנה כדי לשמור את מספר הנייד שלי?” הוא שאל ומיד נזכרתי שיש לי את האפליקציה הזו שמזהה מספרים ומדווחת כשמישהו שומר את המספר שלך וגם לו יש אותה מסתבר.
שיטטטט, רשמתי “שי המציל שלי”. איזו פאדיחה. עצמתי את עיניי ועניתי לו “כן, רציתי לשמור כדי שנוכל לקבוע את האיפה והמתי לדייט, סליחה לקפה שלנו”. נענעתי את ראשי הכואב מצד לצד ושמחתי שיש לי סיבה טובה לשטויות שיוצאות לי מהפה.
“חח, אל תשכחי גם עוגה, עליי” נשמתי לרווחה כשהוא לא הזכיר את עניין הכינוי ששמו שמור אצלי תחתיו.
“כן ברור ובכיף. אני מיד אבדוק מה קורה לי ביומן מבחינת עבודה ואשלח לך הודעה באיזה יום אני יכולה להיפגש ונסגור את הפרטים” עניתי וייחלתי את סיומה של השיחה המביכה ביותר שניהלתי בשנה האחרונה.
סיימנו בחביבות את השיחה, לא לפני ששי אמר לי “אה ותודה על הכינוי השווה, לא יודע אם הצלתי אותך, אבל שמחתי לעזור וצחקק”. רגע אחרי שקברתי את עצמי מרוב בושה נכנסתי שוב לתמונת הוואטסאפ שלו והפעם התמקדתי בה קצת יותר כשלפתע צלצול הטלפון של השיחה הנכנסת מנטע הקפיצה אותי.
“טוב את לא תאמיני למה שאני אספר לך עכשיו” צעקתי לנטע בטלפון וגוללתי בפניה את השיחה של הדקות האחרונות עם שי.
“פשש ממש “שלח לי מלאך” של משינה. איך ההוא מלמעלה ידע לשלוח לך מישהו בדיוק ברגע ההתפכחות שלך. יפה לך”. נטע ענתה ושמחה בשבילי. “ואל תהרסי את זה” היא איימה עליי רגע לפני שסיימנו את השיחה שלנו.
במהלך אותו שבוע נהניתי מהמפגש עם שי שהפך לארוחת ערב ולעוד ארוחת ערב ובימים ולילות שעברו מאז ניסיתי להבין איך כל הטוב הזה נפל עליי אחרי שנים של הרחקת גברים ממני, רק בגלל גבר אחר שמזמן כבר התקדם הלאה ובחר שלא להישאר איתי, למרות האהבה הגדולה שלנו.
אולי ניפגש בגלגול הבא ואולי לא ואולי נטע תהיה אמא שלי בגלגול ההוא והפעם היא זו שתעצור אותי מלהיות עם גילעד ואולי לא.
אני ידעתי דבר אחד לבטח והוא שלא אפסיק לחשוב שגילעד היה אהבת חיי ולא אפסיק לקוות שניפש שוב בגלגול הנשמות הבאה, אבל בגלגול הזה זה לא צלח עד הסוף לצערי והגיע הזמן להתגלגל הלאה לנשמה אחרת שכיף לאהוב ולהיבחר להיות נאהבת על ידו כל יום מחדש.
