בדרך אליך

בדרך אליך, תתלבשי, בא לי לקלף אותך, להרוויח את העור שלך לאט, לשלם בנשיקותיי, להרוויח את עירומך.

הלב מבקש לקרוע ממך את קוריי העבר שאסורים אל נשמתך השורטת,

בפגיון האביון, החלוד שהורישו אבותיי, בדרך, להניס ממך את הדרקון והשומרים ולרגע לנשום את משי שערך.

להאחז.

אין שום דבר צנוע מאחורי היופי-הנוטע בולע-שלך.

אין עצב כשאת מחייכת. את מפשיטה את האל מבגדיו ועפעפייך משיבים את הרוח.

בין דרכייך, מחפש אותך, להחדיר בך מבט איטי וזוכר, כזה שקומר אותך אלי, עוצם את עוצמותייך ופוער את מבטך.

בדרך אליך, זכרון אצבעותייך ננעצות בי, סוחטות מנפשי אנקה ואת מתפתלת אלי, זורחת ומשתלחת בין חומת הפחד לצבא הלבד

ואני בא אליך,

צליל ועוד צליל שתעשי בי מנגינה, שתהיי לי דרך בדרך אלי,

בדרך אלינו.