היא פותחת לי את הדלת עטופה בחלוק שחור עם פרחים כתומים, שעוטף את כל גופה החושני. אני מחבק אותה, מנסה למצוא את גופה בתוך הבד החלק, השרוולים הרחבים והחגורה שקושרת את הכל. “מה זה החלוק הזה?! ” אני אומר לה תוך גישוש אחרי הקשר של החגורה “זה לא חלוק, זה קימונו” היא אומרת ממש ברצינות. אני מחייך, נבוך קצת. “מעניין על איזה “מוקש” דרכתי עכשיו, אני חושב לעצמי, והיא מתיישבת על הכורסא שבפינת החדר, מניחה את רגליה החלקות על מסעד הכורסא, נוגסת בתות אדום ומספרת לי שהחלוק הזה היה של אמא שלה. “אמא שלי תמיד חלמה שיהיה לה קימונו יפני אמיתי. רקום כזה ממשי, עם דרקון יפה על הגב ולהבות של אש. במקום זה היא קנתה לה את הקימונו הזה, שעליו מודפסים פרחים כתומים במקום לשונות של אש. היא נהגה ללבוש אותו מעל הפיג’מה שלה בימי שישי בערב אחרי שסיימה לבשל ולארגן את השבת. כשנפטרה לקחתי אותו אליי ושמתי אותו אי שם בארון. היום החלטתי להפתיע אותך עם הקימונו הזה ולתת לו חיים חדשים, אולי פרשנות חדשה לפרחים שעליו…אני מקשיב לה בסבלנות שממש אין לי, כי כל מה שאני רוצה הוא לפשוט מעליה את הקימונו של אמא שלה, ולגעת בגופה השחום והיפה. “תודה על הסיפור” אני אומר בצחוק ומבקש את רשותה להסיר את הקימונו מעליה. “לאט, לאט יקירי, יש לנו זמן, תנשום קצת, אנחנו לא ממהרים, נכון?!
היא נעמדת ומתירה קלות את חגורת הקימונו, שדיה מציצים אלי ממנו, זקורים, בשלים ומשתוקקים למגע. אני מתקרב אליה, מעביר את אצבעי מן הצוואר אל החזה ואל השדיים היפים שלה. היא נרעדת, כל הפרחים הכתומים לוהבים אלי במחול של לשונות אש. היא פורמת את כפתורי הג’ינס שלי, חופנת בתאווה את איברי המזדקר אליה. אני נחלץ ממכנסיי והיא מובילה אותי אל המיטה הרחבה. היא מתיישבת עליי, החלוק מכסה ומגלה אותה עם כל תנועה שלה. אני שוכב ומביט בה מהופנט. “אל תזוז” היא מצווה עליי ומושחת אותי בשמן ריחני. אני נטרף למגע ידיה המיומן, על גופי. מידי פעם היא מקרבת את גופה אלי כך שאני חש בהולם ליבה ובפטמותיה הזקורות אליי. “בואי אלי, תני לי להרגיש אותך” אני מתחנן. היא מניחה אצבע מורה על פי, עוצמת את שמורות עיניי , ומתחילה לנוע לקצב שרק היא שומעת. היא נעה במעגלים על ירכיי, בידיה היא מלטפת את ביטני, אשכיי ולבסוף את הזין שלי שמתחנן לחדור אליה ולחוש את פעימות גופה המשתוקק. אני חש את שרוולי הקימונו מלטפים אותי ומדמיין את הפרחים הכתומים טורפים אותי בתאווה, לשונה מלקקת אותי ומוצצת את כיפת הזין שלי כמו היא סוכרייה מתוקה, אני משתגע, מנסה להתרומם אליה, חופן את ישבנה המכוסה בבד המשי השחור, היא נעה מעלה ומטה במקצבה הפנימי המגרה. אני מרגיש נוזל חם המרטיב אותי ומבין שהגיע הזמן שלי. בעדינות אני משכיב אותה על גבה. כמה היא יפה בתשוקתה, הקימונו השחור מקיף אותה במסגרת שחורה כתומה , אני מפסק את רגליה הרטובות ובלשוני מלקק את הפרח היפה בעולם שנפתח אלי בשיא פריחתו. הנוזל החם שלה שוטף את פניי ואני ממשיך להטריף אותה בלשוני. היא גונחת וגבה מתקשת כשאני ממשיך ללקק. “בוא אלי” היא לוחשת לי מתוך הענן הוורוד עליו היא שטה ואני נעתר לה. מרים את ראשי אל שדיה השופעים אליי, נושך קלות את הפיטמה הימנית ואחר כך השמאלית “תנשוך אותי עוד” היא מבקשת “ואז תחדור אלי בעוצמה” אני ממלא אחר הוראותיה ומרגיש את תוכה בוער אלי בתאווה מתפרצת. הרעידות שלה מפתיעות אותי בעוצמתן. “זה הכל באשמת הקימונו” היא צוחקת מתוך גלי הנאתה. ואני לוחש לה “זה הכל בזכות הקימונו” ומחבק אותה באהבה .
Photo by Ryutaro Tsukata from Pexels
