המחשבות שלי כלואות באיזור הזה שבין שתי האוזניים
וככה זה הולך:
עולה מחשבה (א’): “אני חייבת להכין צהרים, עוד מעט חוזרים מביה”ס”
עונה לה מחשבה אחרת (ב’): “כל יום אותו סיפור, אני מבשלת, מנסה לגוון ובסוף הם לא רעבים, לא בא להם, היום רק קורנפלקס, אני שבעה מהכריכים, אולי אחר כך…למה לטרוח??”
מחשבה א’ : “ובכל זאת, הוצאת שוקיים, אולי הריח יעשה להם את זה, יאללה קומי מהמחשב, עכשיו הזמן “
וככה זה הולך הלוך ושוב וחוזר חלילה בכל נושא ובכל עניין, דיונים ארוכים רבי מחשבות ומשתתפים שנגרמרים בסופו של דבר בלא כלום…
טוב, ניצחתן, קמה מהמחשב, הולכת לבשל וגמרנו. גם אם לא ירצו לאכול, אני לא אשמע, בטח לא אפגע וגם לא ארגיש שבישלתי לחינם…טוב שיש כלבים בבית.
בתיאבון 🙂
