חנוכה שמח 🙂
קיבלנו משימה להזמין לבלוג שלנו מישהו או מישהו שהביאו אור לחיינו השנה.
התהלכתי עם המשימה כמה ימים. במי אבחר?
כל כך הרבה אנשים ונשים מביאים לחיי אור. במילה טובה, בחיוך, בהתעניינות,
בחיבוק ובעוד דרכים רבות ומגוונות, הסובבים אותי מביאים אלי אור ואהבה.
אז את מי אזמין לבלוג שלי? את מי אעלה על נס?
יש שיפגעו שלא הזכרתי אותם, יש שיסתקרנו, יש שיתביישו…
לא ידעתי מה לעשות, חשבתי אולי אף להשתמש בשם בדוי כדי שלא אגרום למבוכה.
לאחר מחשבות רבות הגיעה אלי ההחלטה.
אני מזמינה לבלוג שלי את כל הנוריות שאני. שהרי בשם שלי מופיעים האור, האש.
פתאום החלו לצוף לפני כל הנוריות שאני מכירה מאז נולדתי והחלטתי לתת להן במה,
מקום של כבוד.
נורית הילדה – את נורית הילדה אני מכירה מהתמונות שבאלבום. ילדה עם עיניים חומות ושותקות. בחלק מהתמונות צוחקת בפה רחב ובחלקן רצינית ומהורהרת.
בכל פעם כשאני רצינית ומהורהרת אני נזכרת בנורית הילדה, שנשאה עמה כובד, ציניות קרה, ריחוק, ומצד שני אור, שימחה, ריקודים והשתובבות.
מחפשת דמויות להתחפש אליהן, מציגה בכל פעם נוריות אחרות כשרק הרשתה לעצמה להיות כזאת.
נורית הנערה – עמוסת התלתלים, לובשת כל מה שגדול ומסתיר אותה. שרה, כותבת, מתנדבת, לומדת בשקדנות. מביאה אור לאנשים דואבים, מטפלת במסירות,
בוכה אל הכרית אהבות נכזבות, עומדת בצד ובוחנת, מסביבה חומה שקופה של הגנות, היא כאן והיא גם לא.
הראש מלא במחשבות, הלב מלא ברוך ועדינות משתוקק למבט, לחיבוק .
נורית הבוגרת – אותה אני אוהבת במיוחד.
היא זו שלקחה את הנורית שבה צעד קדימה.
האירה לעצמה דרכים חדשות, פרצה מסגרות והרחיבה את הגבולות.
הרשתה לעצמה לשמוח, להרים את הראש המתולתל בגאווה לא מוסתרת,
אבל עדיין לא העיזה להאיר בכל עוצמתה.
עדיין הנמיכה את הלהבות כי חששה לשרוף את מי שלידה.
עדיין לא הבינה שהאור שלה מאיר בעוצמה ולא שורף.
נורית שאני – הנורית שאני, לומדת להביא את האור לחייה מתוך עצמה.
לומדת להבין שהיא מאירה את הדרך לה ולמי שמסביבה. לאט, לאט מאפשרת לתריסים להיפתח ולאור להיכנס עמוק פנימה לתוכה. מרימה את ראשה האדום והלוהב אל השמחה הפנימית, פותחת את הלב לנוריות שבתוכה. מציפה את החדרים באור נגוהות, מפזרת זהרורים קטנים בכל צעד ובכל מחשבה. מאפשרת לעצמה מקום ואהבה.
מדליקה בכל יום אלפי נוריות זוהרות, הזורחות לכל עבר ומפיצות את אורן למרחקים.
חנוכה שמח נוריות
חנוכה שמח חברות וחברים יקרים ואהובים, אורכם מציף אותי בכל יום ויום בשנה.
אני מודה על היותכם האורות שלי.
