אין חדש תחת השמש

כמה מהר חזרנו לעצמנו וכמה מעט למדנו ממה שקרה לנו בשנתיים וחצי האחרונות עם הופעתה של הקורונה לחיינו. אז אני שואלת את עצמי, אם לא למדנו מזה כלום וזה היה חתיכת מסע מעורר, מבהיל, משנה חיים לחלקנו, אז מאילו שיעורים בחיים שלנו כן נלמד ואם בכלל? ואיך זה קשור לראש השנה והתחלות חדשות? קלללל..

בכל שנה אנחנו עובדים על עצמנו שהנה שנה חדשה ועמה מגיעות שלל הזדמנויות לבקש משהו חדש או לפחות לנסות להתחיל משהו שכנראה לא ממש עבד לנו טוב בשנה שהסתיימה – עבודה, יחסים, תחביבים, בריאות, חברים וכו. כמה מתוך ההזדמנויות האלו באמת מתממשות? מעריכה שמעט מאד.

אם באמת חשבתי לרגע שלקורונה תהיה השפעה משמעותית על ההתנהגות של בני האדם גיליתי שממש לא, לצערי. כנראה שבאמת אנשים לא ממש משתנים ולא משנה מה הם יעברו בחיים. שריטות אולי יתווספו וגינונים שונים אולי ייעשו עדינים יותר, אבל רע יישאר רע וטוב יישאר טוב ובסופו של יום זוהי החלוקה הכי בסיסית שיש בעולמנו.

ואני? אני חושבת כמו הסופרת שאני אוהבת דנה לוי אלגרוד, “דברים טובים קורים לאנשים טובים” מסדרת “התשוקות” (גם אם הם לפעמים קצת עושים שטויות וחוטאים פה ושם בקטנה). גם שם בספרים שלה הטובים נשארים טובים והרעים רעים, גם אחרי צונאמי ענק ועוד שלל מכות שמחסלות את רוב האנושות.

למה? כי זה האיזון שהטבע דורש כדי להתקיים וגם בסרט “בלתי שביר” של מ. נייט שאמלאן מציינים לקראת סוף הסרט אמת בסיסית והיא שללא הנבלים של העולם לא יהיה מקום לגיבורי העל בו.

אז מה אני מאחלת לעצמי בפתחה של שנת תשפ”ג – להמשיך להאמין שלצד הרע בעולם הזה, שוכן טוב בלתי מעורער, שלא מעט מהזמן אני מנסה להיות חלק ממנו, רק בגלל שאני יכולה ורוצה.  להמשיך לפעול ללא אינטרסים, אלא פשוט לחיות ולנסות למצות את הטוב שיש לחיים האלה להציע ולדעת להתמודד היטב גם כשרע.

להמשיך לאהוב במסירות את בנותיי המדהימות ללא עוררין, להנות מחבריי הטובים שאוהבים כמוני למצות את החיים, להנות מלאהוב את אהובי שמאיר את ימיי ומלהיב את ליבי ולבסוף, אבל לא בסוף סדר העדיפויות שלי, לאהוב בעיקר את עצמי, זו שמצאתי שוב לפני כארבע שנים ולא מפסיקה להפתיע אותי.

ואם תשאלו אותי מה אני למדתי מהקורונה, אענה שלמדתי שאין חדש תחת השמש. אולי אם תחליפו את השמש יהיה חדש. ויודעים מה? גם לא ממש בא לי חדש, טוב לי רוב הזמן ככה, עם אותם האנשים סביבי ועם היומיום שלי שאני בוחרת בהם שוב כל יום מחדש.

שנה טובה ומתוקה ותנסו להיות אנשים טובים.

את התמונה צילמתי בנהר הירדן, קיץ 2022.

hadarcg012-net-il

אין חוקים לאהבה, הבלוג של: הדר גבעתי

כתיבה פרצה אצלי יום אחד כתשוקה והחליטה להישאר בנפשי לעולם.כותבת בלי הפסקה ובעיקר בלילות, בשקט. משתדלת להפתיע, לא מחפשת לרצות את הקוראים עם הברור והמוכר. לשיגעון שלי אין מרפא.

סיפורים נוספים של הדר גבעתי

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו במייל

תוייג בתור:

אהבו אותנו בפייסבוק

הרשמו לקבלת הניוזלטר שלנו

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אהבת חינם למייל שלכם

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מדברים אהבה שוטף

סיפורים חמים

סיפורים מומלצים

ליצירת קשר

ליצירת קשר