הוא בגוף ראשון
היא תמיד יושבת מקדימה, כמו תלמידה טובה וחרוצה. היא לא מבחינה בי, יושב בקצה מאחור ובוחן כל צעד שלה וכל תנועה, לומד אותה כמו צייד שלומד את הטרף שלו ומחכה לרגע המתאים.
מה היא היתה חושבת אם היתה יודעת איך בדמיוני אני מפשיט כל פיסת בד מגופה ומקדיש סמסטר שלם, רק כדי ללמוד איך לענג אותה? במקום סטטיסטיקה והסתברויות אני אעניק לה חוויה ודאית ובטוחה, שבסופה היא תצרח בגללי את כל הנוסחאות שהיא למדה בעל פה.
היא בגוף שני
אני לא יושבת עם גבי אליך, מתרחקת ממך בכוונה ומתאמצת להתעלם מנוכחותך המאיימת להשבית את מוחי. אין לי פנאי לזה כשאני כל כך קרובה לסיום התואר, אבל אני מרגישה אותך כבר כמעט שלוש שנים, את העיניים שלך מלטפות את כל גופי ואת הנשימות המהירות שלך גם מהקצה השני של הכיתה.
מה היית חושב לו ידעת איך בדמיוני אני מעיפה את כל הספרים הכבדים שעל שולחנך, מתיישבת מולך ומזמינה אותך לשיעור פרטי בין ירכיי, מאפשרת לך לטעום אותי ולענג אותי כפי שאף גבר לא עשה לפניך?
הם בגוף שלישי
מאוחר, והספרייה כמעט ריקה מסטודנטים בשעה כזו, אבל שניהם שם, כל אחד בתוך עצמו ומטלותיו. הוא רואה אותה ניגשת למדפים הרחוקים ומחליט שהגיע הזמן, זה עכשיו או לעולם לא.
הוא מביט לצדדים, מבחין שהם לבד ומוודא במבט על שעון הקיר שיש עוד עשר דקות עד סגירת הספרייה. היא נעמדת על קצות אצבעותיה, מנסה להוריד מהמדף הגבוה ספר וחולצתה חושפת פיסת עור שקוראת לידיו, לפיו ולשונו. הוא מתקרב אליה בזהירות, מציע בדממה את עזרתו עם הספר ונצמד לגופה החם והעדין. הוא מרגיש כיצד היא רועדת תחת מגע ידיו המלטפות את שיערה הרך ומבחין בעינייה המאשרות לו להמשיך את הליטוף דרומה לעבר שדיה המוסתרים בקפידה מתחת לחולצה סגורה. הוא סקרן להרגיש את עורה וידיו מטיילות מתחת לחולצה, עד שהן נתקלות בחזיית התחרה שלה, מגששות, מלטפות ומעסות את פטמותיה הזקורות.
ידיה לא נותרות אדישות למגעו, אבל היא כבר חסרת סבלנות ויד אחת שלה משתחלת לרווח שנוצר בין מכנסיו הנופלות על אגנו, היא רוצה להרגיש בידיה את התפיחה שהרגישה בגבה, כשרק התקרב לעזור לה שניות קודם לכן.
עורו החם והרטיבות שלו מטריפים את דעתה ומבלי להמתין לאישור היא פותחת את כפתורי מכנסיו ביעילות ובזריזות, מבינה שאין לה הרבה זמן עד זמן סגירת הספרייה. היא חייבת כבר להרגיש ולטעום אותו. הוא מצמיד את גבו ואז את ישבנו החשוף על מדף הספרים ונדהם מהפה שלה שאוסף את איברו הזקור לתוכו ובפעולה המשתווה לאומנות היא יונקת אותו, שואבת את כולו לתוך פיה ונראה שמבחינתה היא שם עד הטיפה האחרונה.
ראשה מתקרב ומתרחק מאיברו והוא חושב על כך שזהו הנוף היפה ביותר שראה אי פעם. והוא מכריז פה אחד ובו במקום על הנוף כאחד מפלאי העולם. הוא לא רוצה לגמור בפיה ושולף את עצמו במהירות רגע לפני. הפעם תורו לקחת פיקוד והוא מסובב את גופה לעבר המדף ומושך את מותניה אליו כך שישבנה מופנה הישר לעבר איברו הפועם. החצאית שלה מורמת עד למותניה והוא מזיז את תחתוניה הצידה. הוא שולף מארנקו קונדום עליו רשום שמה, כיאה לקונדום שמחכה כמעט שלוש שנים למאורע הזה. היא מקרבת את ישבנה לעברו ומאתגרת אותו ללבוש אותו במהירות שיא.
אבחה אחת וצעקה שכף ידו על פיה מצליחה להחליש, הם העדות היחידה לחיבור המיוחל. יד אחת על גבה והשניה על אגנה מסייעים לו לייצב את תנועותיו בתוכה. את השיעור הזה שהם לומדים בו על עינוגי הגוף, שום תואר בעולם לא יעניק להם. הם מעבירים את השיעור למקום פרטי משלהם וכמו תלמידים חרוצים, הם עוברים על החומר הנלמד שוב ושוב לאורך הלילה עד שעבודת הגמר מסתיימת והתואר שלהם מושלם.
